החלטה בתיק עמ"ת 33054-08-11

בפני ערר על החלטותיו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' ס.הנשיא השופט אבו טהה) מיום 3.7.11 ומיום 20.7.11, כאשר הערר מופנה הן כנגד ההחלטה הראשונה בה נקבע על ידי בית המשפט הנכבד כי קיים כרסום בראיות לכאורה ואילו העורר טוען כי לא קיימות ראיות לכאורה והן כנגד ההחלטה להורות על מעצרו לאחר שהוגשה בקשה לעיון חוזר משהעורר הפר את תנאי שחרורו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת כ-40 גרם סם מסוכן מסוג חשיש המחולק ל- 8.5 אצבעות וזאת שלא לצריכתו העצמית בלבד.

ב"כ העורר הטעים כי לא קיימות ראיות לכאורה ולא די בכך שנקבע כי יש כרסום בראיות, בשים לב לכך שמדו"ח השוטר שתפס את הסם עולה שמדובר ב-8.5 אצבעות ואילו בחוות הדעת צוין כי מצויות 11 אריזות של סם.

עוד נטען באשר להחלטת המעצר כי אכן אין חולק שהעורר הפר תנאי שחרור אך עדיין אין בנסיבות תיק זה ובשים לב לבעייתיות בראיות להצדיק מעצרו.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערר תוך שהפנתה לתיק החקירה ולחומר הראיות.

באשר לחלקו של הערר הנוגע להחלטת בית המשפט ביחס לראיות לכאורה, הרי מצאתי כי אכן כפי שקבע בית המשפט הנכבד בהחלטתו קיים כרסום בראיות, בשים לב לאותו שוני הקיים בין האמור בדו"ח השוטר שתפס את הסם המתייחס ל-8.5 אצבעות חשיש לבין העובדה שבחוות הדעת מדובר על 11 אריזות. עם זאת, לא מצאתי לקבוע כפי שעתר כיום ב"כ העורר כי לא קיימות כלל ראיות לכאורה. אכן קיים שוני מסוים כאמור, שוני אשר ניתן לו הסבר מסוים בדו"ח השוטר בני אוקנין.

אכן צודק ב"כ העורר כי הסבר זה הינו בגדר השערה למעשה, אך עדיין קיימת התייחסות אף לעובדה כי הסם הוצג לעורר והוא אישר כי המדובר בסם שלו במהלך גביית עדותו, לעובדה כי השוטר חזר ובחן את הסם באריזה במעבדה באופן פיזי וזיהה את הסם כאותו סם שנתפס על ידו ומכאן אותו קושי הקיים בראיות ייבחן במהלך שמיעת התיק, אכן הוא מעלה כי קיים כרסום ודבר זה פוגם בוודאי בעוצמת הראיות שאינן מן הגבוהות אך עדיין אין לקבוע כי לא קיימות ראיות לכאורה, כפי שקבע אף בית המשפט בהחלטתו מיום 3.7.11.

בהתייחס לערר הנוגע להחלטת בית המשפט מיום 20.7.11 בה הורה על מעצרו לאחר שהעורר הפר את תנאי השחרור, הרי יש לזכור כי בית המשפט הנכבד בהחלטתו הראשונה שיחרר את העורר למעצר בית ללא כל מפקחים בשים לב לאותו כרסום ראייתי.

אין זאת אלא שלא חלפו חמישה ימים ממועד השחרור והעורר הפר את תנאי השחרור ונמצא בכתובת אחרת. מכאן מצא בית המשפט להורות על מעצרו, לאחר שקבע שבשים לב להפרה, לאחר פרק זמן קצר, אין ליתן בו אמון.

כיום ציין ב"כ העורר כי לטעמו, לאור אותה בעייתיות בראיות, יש מקום לשחרר העורר לאותה חלופה.

אין בידי לקבל טענה זו של ב"כ העורר ומכאן לא מצאתי לנכון לקבל הערר אף בעניין זה. לאחר שהעורר שוחרר ללא כל פיקוח הוא הוכיח כי אין די בתנאים שנקבעו וכי ללא פיקוח, למרבה הצער, הוא ממהר להפר את החלטות בית המשפט.

מכאן נראה כי לכל הפחות, בנסיבותיו של העורר, לאור עברו הפלילי ולאור אותה הפרה, לא ניתן להורות על שחרורו באותם תנאים, היינו, למעשה ללא שהוצע כל פיקוח או ערבויות נוספות.

בשים לב לאמור לעיל, הנני דוחה את הערר.

עם זאת, אציין בשולי החלטתי כי ככל שיהיה בידי העורר להציג חלופת מעצר בעלת פיקוח רב יותר או עיבוי לחלופה שהוצעה, יוכל לפנות לבית המשפט על מנת שתבחן חלופה זו.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אב תשע"א, 22/08/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: מאור מורגנשטרן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: